kambo-m3

הסיפור של מ' ב-5 פרקים. פרק ראשון

אני תמיד קוראת על ניסים ותופעות מיוחדות אחרי שהם קורים והפעם חשבתי שאני רוצה לעבור את זה ביחד אתכם וזה לא סתם..זה כי אני מאמינה בכל רמ"ח אבריי בכל נשמתי ורוחי שהקמבו מרפא אותי ובמהירות שרק ניסים יכולים לעשות, כמובן שצריך תעצומות נפש ורצון ולהתעלות מעל הכאב הפיזי וזה וזה ובלה בלה בלה אבל..בעצם עזבו, שמעו סיפור..

תחילת נובמבר 2014
הפעם הראשונה..

אני מורידה עיניים לכתף שמאל שלי, יש עליה 3 נקודות קטנות שזה הרגע נצרבו.. בעוד שניות השמאן ימרח שם את הקמבו ואז זה יתחיל..

ככה זה נראה

תוך 10 שניות הדופק שלי עלה ל300קמ"ש הרגשתי איך אני מתנפחת בעיקר בפנים כולל צוואר ולכן היה מעט קשה לנשום, הרגשתי את הדם שלי כמ על ספידים כאילו בצינור של כבאים שפתוח על הזרם הכי חזק, פתאום יצא ממני פרץ של בכי היסטרי שרק האל יודע מאיפה הוא בא, זה היה קצר זה ארך רק 3-5 דקות אבל אינטנסיבי ומרוכז כאילו בכיתי שבועיים רצוף.. מוזר.. פתאום התחילה לבעור לי הבטן יותר ויותר הרגשתי כאילו אני תחת השפעה של שדים שמשתלטים עלי ,ממש ככה ,כאילו מישהו שחרר את הג'יני ולא הצלחתי להבין אם זה השדים שיוצאים ממני או אם הם משתלטים עלי ומה עובר עלי והיה נדמה לי שעוד רגע אני מתה כשהדבר היחיד שהחזיק אותי זה שקראתי באינטרנט שזה נמשך לא יותר מ20 דקות..מעניין שגם ברגעים האלו הנוכחות היתה ערנית לחלוטין אבל עדיין כל מה שחשבתי עליו היה:שאלוהים יעזור ושיגמר כבר..

ואז..וואיי וואיי וואיי אז באה לי בחילה נוראית שעשו השדים בבטן שלי..והוציאה ממני את השדים עצמם הקאתי והקאתי ואז גם הלכתי לשרותים וזה היה מתיש..הם יצאו לי גם מהאוזניים היו לי צלילים באוזניים מוזרים כאילו גם שם קורה משהו..הרגשתי כאילו אני מקיאה משהו ישן כאילו אני מקיאה את המחשבות הרעות וההרס העצמי iאת כל הרוע ומוציאה מתוכי חתיכות עתיקות ומעבשות ,על אף שהרגשתי שלא יצא הכל ….ואחר כך כשכבר נגמר רציתי להקיא עוד ,רציתי להשתחרר עוד ,שילכו כל השדים לא רק חלק..אבל מסתבר שלוקח זמן לרצות לשחרר…

כשהבטתי במראה גיליתי שהפרצוף שלי נפוח, בעיקר השפתיים.. כשחזרתי לסלון גיליתי שחברתי ר' גם היא מנופחת אף יותר ממני היא נראתה כאילו השתלתה עליה צפרדע וכיווצה לה את העיניים עד כדיי פס דקיק והלחיים שלה התנפחו כל כך (חחח) אצלי זה היה חינני (עלק) ועשה לי שפתיים של גיל ריבה וזה היה ממש חמוד אבל עבר כבר בבוקר שאחרי, אצלה זה נשאר כמה ימים ורק אז עבר..

 

6 פברואר 2015

הבוקר שאחרי החיסון הוא לא סתם בוקר, כי תמיד יש ציפייה לברר עם הגוף איך זה השפיע..

וגם הפעם לא התבדיתי! קרה לי משהו טוב..עוד כמה שדים עזבו להם..אני מרגישה את זה פיזית…

עד אתמול בבוקר לא הצלחתי לעמוד על הרגליים מרוב בצקות ונפיחות.. מרוב דפורמציה קשה בשלד כפות הרגליים כאשר ניתוח אחד ליישור האצבעות כבר מאחורי וזה כלל 4 ברזלים שהיו תקועים לי מקצות האצבעות ועד לשליש מרכז הכף לכיוון הרגל..טוב עזבו פרטים.

הבוקר התעוררתי יצאתי מהשמיכה..הנחתי כפות רגליים על הרצפה נעמדתי רגיל ויצאתי לדרכי להתחיל את היום..

זה עמעם את הכאב מסף כאב של 200 ל1.

צריך להבין שכאבים של דלקת פרקים ראומטיד ארטריטיס זה אף פעם לא בתוך הסקלה לכן תמיד צחקקתי ביני לביני כשהרופא שלי שאל אוקיי מ' (תוך כדי שהוא מצייר על הנייר קו שמשמאלו הוא רושם 1 ולימינו 2..אני תמיד עניתי מאה.. והוא היה מסמן 10 אבל לא דר',זה ממש לא 10! זה מאה!! אמן סלע שזה היה 10 כשזה היה 10 לא באתי אלייך…לפני 12 שנים כשזה היה 10 עזר לזה דיקור סיני תזונה שיקויי צמחים אבל בשנתיים האחרונות זה גדל וגדל וגדל לגודל מפלצתי שאין כמוהו..זה השתלט ומצץ כל חלקה חיונית שאב את כל הכוח הפיזי שלי שאיפה שהוא בפנים נמצא כל הזמן בהיכון לצאת החוצה אבל הגוף כל כך מותש מהכאבים וסחוט.. ורק בא לי לנוח שלא לדבר על לא לדרוך על הרגליים כי זה כל כך כואב שלא לדבר על לפתוח בקבוק או סתם להחזיק כוס..אין כוח.. אשכרה! אני, השועלית שקופצת ממטוסים מטיילת בעולם לבד רוכבת על אנפילדים בהודו מטפסת על הרים מושלגים כאילו אין מחר, אותה אני, לא מצליחה להרים כוס..

בכלל…מזה המחלה המעפנה הזו היא לא מתיישבת עלי טוב המחלה הזו, זה גם מחלה כזו שלא מתאימה לי מה לי ולמחלה המוזרה הזו..(בסדר בסדר הבנתי, שיעור בחיים שצריך לעבור)  ואני גם לא מאמינה בכדורים. מבחינתי הזבל הזה שהרופא רושם לי זה חרא שלבדו ממציא מחלות אחרות בגוף אז אחרי שנה הפסקתי לאלתר לקחת את הכדורים (הכימותרפיים) כי הם אפילו לא עשו את העבודה!

אבל הקמבו! וואווווווו! כבר בפעם הראשונה הם העלימו לחלוטין עד עצם היום הזה כאב פיזי כרוני קשה מאד של מכת וויפלאש מתאונה.. אני זוכרת בפרוש מה אמר הרופא במיון ששלח אותי הביתה:"מאחר ויש לך דלקת פרקים את חייבת להתייחס לכאבים שיופיעו עם הזמן ויש מצב שאצלך הם יהיו קשים יותר" והם היו אחד לאחד מה שהוא אמר שום תנוחה בעמידה ישיבה שכיבה לא עזרה..אבל יום אחרי החיסון הראשון פתאום שמתי לב שהם אינם עוד ושהצוואר שלי שנה וחצי אחרי שלא הביט ימינה או שמאלה פנה בנונשלנט ונתן ב360 מעלות כאילו אין מחר כמו גלולת קסם!

וזה לא בא ברגל חברים זה לא בא ברגל! בטח ובטח לא כשהיא כואבת ולא בא לה לעמוד:))kambo m1

וכך עברו הימים והזמן עשה את שלו והדלקת החמירה והחמירה וכלום לא עוזר היו ימים לאחרונה שפשוט לא יכולתי ללכת מעבר ל5-10 מטר אז פשוט לא יצאתי מהבית הרבה..וכשלא יוצאים מהבית אני לא צריכה להגיד לכם איזה בעסה זה מביא איתו..אז לא הסכמתי לעצמי להיכנס לדיכאון כי זה לא ממש יעזור אז במקום זה החליטותתי להיתפקס במה שאני כן מסוגלת לעשות: עשיתי פעמיים צום 7 ימים לניקוי רעלים.. הורדתי בשר עוף דגים ביצים וכל מוצרי החלב וסיגריות (ועוד:)) לצמיתות, המעטתי בסוכרים וגלוטן, ועדיין, כלום.. זה רק הרגיש לי כמו הכנה למשהו ולא כמו הדבר האמיתי ואז נזכרתי בחברתי הצפרדע.. נזכרתי מה אמר לי השמאן שנתן לי את החיסון הראשון.. הוא אמר שמכוון שזו מחלה מכובדת ולא שפעת חורף הוא ממליץ על 4 סאשנים 1 כל שבוע ואני לקחתי רק 1.. וזה באמת העביר לי כאבים קשים וזה.. אבל זה היה רק נקיון ראשוני..

וכך כמה חודשים אחרי.. בין לבין שאני מפלרטטת ברעיון של עוד 4 חיסונים היקום מודיע שהגיע הזמן בדמות קבוצה חדשה שנקראת קמבו :)) ואני כל כך אוהבת את השיחות האלו עם היקום אני חיה מזה זורמת מזה מתקיימת בזכות!!!

וכך מצאתי את עצמי אתמול מקבלת על עצמי שוב קמבו!

וואוו איך לא עשיתי את זה קודם.. טוב נו כל דבר בזמן שלו..אבל-אייייייייך לאאאא עשיתיייי את זהההה קודדדדדם????? וואוו כמה שזה עוצמתי.. וואוו וואוו וואוו!!!

הרגשתי כאילו השדים שלא הספיקו לצאת אז ונשארו בפנים הם רק מחכים לעזוב.. טוב גם אני הסכמתי לשחרר הה.. זה עבודת צוות אין מה לומר, תוך שניות מרגע קבלת החיסון הזעתי חצי ליטר של סחלה.. זה היה סשן מודע מלא בנוכחות של כל מי שנכח בחדר(4 עדים:השאמאן, הרוח של הצפרדע, בן זוגי ואנוכי) הפעם כבר ידעתי מה מצפה לי אבל זה היה עדיין מפחיד בכל זאת זה 20דקות של מחול שדים!

אבל הבוקר.. אחח הבוקר..היה שווה כל רגע ורגע!

הבוקר הכאבים ירדו ל-1.. בעצם לא ירדו..עזבו..אני מרגישה כאילו התפנה מקום בפנים זה לא שהתעוררתי הבוקר שחקנית כדורגל בדרך לאימון אבל הכאבים ברגליים התאיידו כמעט לחלוטין, חוסר הנוחות לחיות בתוך הגוף הזה התכווץ.. הנפיחות טרם ירדה לגמרי ואני יודעת שלפניי עוד מס' חיסונים אבל הרגליים שלי לא כואבות והידיים שלי גם על אף שעליהן זה השפיע ב…הממ.. איך לומר במעומעם.. משהו קרה לי אתמול משהו מאד עוצמתי..מישהו כיבה את האור לשדים שהתנחלו לי על המפרקים וכאילו אין להם מה לחפש בחושך אז הם יצאו ברובם בבת אחת ׁ(פחח מזה יצאו גירשתי את אימאימאמא שלהם) אתמול בערב בערך 10 שניות מרגע קבלת המגן דוד שלי(6 נקודות החיסון שלי, ה3 מהפעם הראשונה וה3 מאתמול עשו צורה של מגן דוד:) הם יצאו בזיעה הם יצאו מלמעלה ודפנטלי מלמטה הם יצאו שוב מהאוזניים ומכל נקבובית בגוף שלי הם יצאו ויצאו וברוך השם אני בבוקר שאחרי.. וואוו..

עכשיו אני מבינה את כל הזקנות המזרחיות שמקללות:"שייקחו אותך השדים"..

חברים וחברות! יש דבר כזה שדים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>