הסיפור של מ' ב-5 פרקים. פרק שלישי

יום רביעי 18 פברואר 2015
עוד בוקר שאחרי..

הפעם 5 את יודעת.. מוכנה? אמר השמאן..
מזה מוכנה.. נולדתי מוכנה!

על אף שהתרגלתי ותחושת הפניקה מהטקס כבר לא אופפת אותי אני מוכרחה לציין שהמעמד חזק, מכובד ועוצמתי ביותר בכל פעם, אם לא יותר!
אתמול הגעתי לטקס טרודה באנרגיה של כמה ימים מאבק וחשבון נפש עם עצמי.
אני לא יודעת אם השמאן הרגיש את זה כשהוא נכנס אבל בוודאות רוח הצפרדע הרגישה!
הוא שלף נוצה ענקית של עוף דורס.. נוצה יפיפייה מנומרת..
הסתכלתי עליה, ליטפתי אותה ונזכרתי שכילדה היה לי סיוט שחזר כל לילה על נמר שאורב לי בכניסה לבניין בו גרנו ולא נותן לי לעלות הביתה..הייתי מ ב ו ע ת ת מפחד אבל אני חושבת שבסופו של החלום הייתי "שמה טיל" הביתה במדרגות מהר מהר לפני שהוא יקפוץ עלי..אבל לא באמת זוכרת..
הטקס התחיל.. שמתי לב שכל טקס וטקס היה שונה טכנית. אם במקום הישיבה אם במלל המנטרה אם בכמות האוכל או יותר נכון זמן הצום לפני אם במצב הרוח, מזג האוויר, מס' נקודות הצריבה, הסדר שלהן, המיקום ואפילו הסטייל.. אפילו השמאן שינה מעט את סדר הילכתו של הטקס.. כל טקס משהו אחר כאילו אם לקרוא את ההתנהלות לפני, אז אפשר כבר לדעת לאן זה יוביל.
מאחר והורגלתי שתוך רבע שעה 20ד' זה נגמר הדלקתי את הגז לחמם את המרק..מתה מרעב!
אתמול היה חזק כמו בטקס הראשון הרגשתי שזה ארוך יותר..לא הפסקתי למלמל די..די ולרצות שיגמר כבר.
כמו בטקס הראשון, גם אז בדיוק הייתי בימים של חשבון נפש, מעניין אם זה מה שהקשה עלי כל כך.
הפעם נבחרה זרוע ימיני לקחת עליה את 5נקודות הקמבו. אמא"לה חמש!!!!! חמסה חמסה!
כבר אחרי מריחת נקודה מס'3 הרגשתי את זה פועל.. הפעם זה התקיף לאט, אבל נשאר זמן רב יותר.
הרגשתי איך הגוף שלי מתעמעם כאילו איננו (מצחיק, כי תאכלס-פשוט לא הרגשתי ת'גוף..כלום! שום כאב, כאילו נעלמתי) ממצב של רועדת מקור ודורשת מזגן למצב של "שמישהו יכבה תמזגן עכשיו אני בוערת מבפנים על 200 מעלות" כולל אקט של להוריד גרביים וקפוצון על אף שהפעם, לא רציתי להשאר יחפה כאילו הגוף זכר שלפני דקה היה לו קר. זה לא היה חום של להזיע זה היה יותר כמו חום של…כמו שנשים בגיל הנכון מתארות לנו גלי חום, מבפנים עולה ויורד ומסתובב לי בגוף בראש בכפות הידיים..אויי כמה שאני הרגשתי את זה עובד על כפות הידיים ומניע שם – השד יודע מה אבל זה זז!
זה קטע, אבל כל פעם לפני טקס אני מכינה את עצמי למה שיבוא לפי הטקס הקודם, אני אסביר:   Untitled-3
אם בקודם, שניה אחרי שזה התחיל הייתי חייבת לרוץ לשרותים ובכלל לא הקאתי, אז אני מתכוננת לזה וזה בכלל לא משנה שברווווור לי שכל פעם זה יעבוד וינוע אחרת :)
הפעם זה היה חזק מכל הפעמים לקח זמן עד שהקאתי ולא הבנתי למה זה לא יוצא למה אין לי בערה בבטן ורק רציתי שיצא.. זה העיף אותי מבפנים, "טלטל" כמו שהשמאן אומר!
פתאום ראיתי אור גדול מכיוון הגז במטבח והיה רעש מוזר.. שניה לפני שנגמר הגז הלהבה האירה בגדול ונעלמה..בדרך כלל זה הפוך, היא דועכת ודועכת עד שנעלמת ודי.
ואז פתאום, אחרי די הרבה זמן סוף סוף באה הישועה והקאתי והקאתי והקאתי ורעדתי מצומררת תוך כדי כאילו אני מקיאה משהו שמזיז אותי ככה לא רצוני על אף שהבחילה הייתה קשה אתמול הרגשתי הכי "נקיה" מבחינת ההקאות מכל הטקסים עד כה.. וחשבתי שזהו.. אבל הבחילה לא עזבה היא נשארה חזקה ופתאום הרגשתי שאני חייבת לשרותים אני מוכרחה להוציא עוד..הכל הסתחרר סביבי כשקמתי גם אחרי שהתרוקנתי וחזרתי הייתי מסוחררת והבחילה לא עזבה..לא הבנתי.. למה? ממה אני כל כך נגעלת? רצו לי תמונות בראש של רגעים מהימים האחרונים רגעים שמלווים את המאבק ואת חשבון הנפש שלי.. והם נראו לי עמומים.. משהו בי אמר לי להפסיק לחשוב ולהיות נוכחת כדי שהקמבו יעשה את המרב אבל משהו אחר אמר לי ברוגע:"זה מה שקורה, זה העכשיו, זאת החוויה, אין מקרה.. תהיי בשקט ותסתכלי בתמונות שרצות לך בראש – הכל!!! רק לא מאבקים בראש פה באמצע הטקס באמצע התחושות האלה באמצע מחול השדים הזה"
כשחזרתי הרגשתי שיש לי עוד להוציא ושזה אפילו לא יוצא מהגרון זה יצא מבפנים זה יצא מר וחמוץ וירקרק וטוב שזה יצא כי אחר כך סוף סוף הרגשתי שאני יכולה לשכב לנוח.
השמאן ניקה מהנקודות את החומר ואמר שאני גיבורה.. והציע שזה בסדר שבשבוע הבא בחיסון האחרון אקבל 7 נקודות..נתון לשיקול דעתי.. אני שממש לא כהרגלי, נבהלתי מההצעה ואמרתי שממש לא חייבים ובלה בלה.. ובן זוגי זרק באוויר שבטוח היא תרצה כי 7 זה מספר חזק מאד ואהוב עליה כל כך.
שאלתי אותו אם "מטלטל זה בהכרח עובד חזק יותר?!" ומהתשובה שקיבלתי הבנתי שתמיד תמיד:מה שיהיה הוא שיהיה :)
מעניין.. תמיד זה מלווה בספק שאולי זה בכלל לא עושה כלום ורק בתווך ארוך אני ידע ובלה בלה בלה..
תאכלס! זה עובד! אני לא צולעת מאז הקמבו הראשון אני פחות עייפה כרונית ומרגישה שהדם מגיע לכל רמ"ח אבריי והבוקר..הו הו הו הבוקר!! הבוקר קרה משהו חזק ומשמח ביותר!!!
מעל שנה שאני לא מצליחה להתמתח בבוקר.. כן כן מה ששמעתם!
נכון כשמתעוררים יש לגוף אינסטינקט ספונטני כזה להימתח בפיהוק כאילו הוא מודיע לשמיכה עופי מעלי אני נותן פה סאשן של התעוררות.. אז כבר שנה שאני לא מצליחה למתוח ידיים. כל הגוף נמתח אבל כשזה מגיע למפרק כפות ידיי אני מקבלת כאפה כמו מכת חשמל חדה וכואבת, זה כאבים שאין לתאר אותם – דמיינו שיש לכם שבר במפרק ומישהו נותן לכן זבנג אבל אתם רואים אותו בא, לא מפתיע יענו יש נוכחות מלאה לכאב חד כאילו מישהו עם סכין בשר גדולה שם את הקצה החד של הסדין על מפרק היד שלכם ובבום אחד מוריד וחוצב איתה את דרכו פנימה…בעצם בלי "חוצב דרכו" – רק פנימה! זה כאבים שלא יתוארו! וההרגשה חרא! כאילו איזה באסה זה שמשהו תוקע את ההתמתחות בבוקר כי זה מממזזזה פנאן להרביץ מתיחות על הבוקר.
עכשיו הקטע הוא שכבר למעלה משנה שזה ככה, אבל הגוף כשהוא מתעורר ורוצה להחזיר את הנשמה לתוכו הוא לא מתעסק עכשיו בקטנות, זיכרון הכאבים של אתמול לא מעניין אותו – הוא ספונטני! מתעורר בהתמתחות! ככה הוא כנראה מפנה מקום לנשמה לחזור ולהיכנס פנימה ומפהק יענו כדי להודיע לגוף:"זהו אני פה בפנים את רואה?! – וכאילו כדי להוכיח את זה אז מרביצים פיהוק מהנשמה"
הבוקר התעוררתי התמתחתי ו.. התמתחתי עוד… עד קצות האצבעות.. של שתי כפות ידיי.. ועוד ועוד.. האמת מרוב התלהבות כמעט יצאה לי היד מהמקום:) סוף סוף! נמתחתי בפנאאאן עד הסוף – אין לתאר איזה שחרור.. יותר משנה שלא חוויתי כזה שחרור על הסובוח, אני מבסוטה עד הגג של עזריאלי..
החום בכפות הידיים שלי ירד, לא יודעת כמה ירד לא יודעת לכמה זמן ירד, אבל ירד!
עכשיו אני אסיים לכתוב ויחזור מחר ואם זה תקף גם למחר אז אני מוציאה לאור את פרק3 :)
19.2.2015
בוקר טוב! בוקר של ריפוי! בוקר שועלי! בוקר שתענוג להתעורר ולהתמתח:)
בא לי לצאת החוצה ולצעוק כולם ידיים למעלה ועכשיו למתוחחחחחח!!!
***היום אני כבר יודעת שנמר בחלומות מסמל פחד, אני אמנם לא זוכרת בברור את הסוף אבל אני לא אתפלא אם מה שאני חושבת שהיה הסוף ש"שמתי טיל" הביתה וזה וזה.. זהו הסוף המקורי – כל כך אופייני לי להאמין שעל אף הפחד המבעית אני ילך עם האמונה שלי שגם על נמרים אפשר להתגבר..
צריך רק להאמין!
קורים ניסים-תביעו משאלות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>